תכנון ערים - מההיסטוריה הרחוקה ועד ימינו

עוד מימי קדם נהגו אדריכלים לתכנן ערים. כיום אומנם נבנות פחות ערים חדשות, אך העבודה של מתכנני ערים לא הפכה קלה יותר


לאחרונה עלתה לכותרות העיר הפלשתינית המוקמת בגדה, רוואבי, מנסיבות שונות, בין היתר בזכות העובדה שמדובר בעיר הפלשתינית הראשונה שזוכה לעבודה של מתכנן ערים מקצועי.

על פי התיכנון העיר תאכלס 25 אלף איש ב4000 יחידות דיור, היא תכלול פארקים, בתי קפה ואיזור היי טק. בסך הכל 60 אחוז מהעיר אמורים להיות ירוקים.

אומנם הרשות הפלשתינית זוכה לראשונה בעיר שנבנית על אדריכלים בתכנון מתואם, אך גם בישראל העניין לא זכה במשך השנים לייחוס, עד שנות התשעים, עת התחילו להיבנות ערים חדשות. הסיבות הן כמובן היסטוריות.

המאבק על שטחי ארץ ישראל לפני קום המדינה אילצה את המנהיגים ואת המתיישבים, לבנות בלי תיכנון ובלי הקפדה על פרטים פונקציונאליים של התושבים.

שנית, אחרי קום המדינה היו אלו גלי העלייה הגדולים שהקשו על תכנון ערים על ידי אדריכלים מוסמכים. לכך יש להוסיף נסיבות כמו עלויות, מחסור במתכננים, סדר עדיפויות אחר ועוד.


ההיסטוריה של תכנון ערים

למעשה תכנון ערים החל משחר ההיסטוריה. כאשר עדויות לכך יש מתקופות קדומות כמו 2500 לפני הספירה. אז מתיישבים היו מתכננים ערים באופן שיתאים לגידולים חקלאיים, מסחר ומגורים.

במשך השנים עם הכיבושים השונים, השינויים הכלכליים והדמוגרפיים (תופעת התיעוש) הביאה לתיכנון ערים בצורות שונות, תחילה היתה זו בנייה צפופה מאחורי חומות ולאחר מכן בנייה שהתאימה למדיניות התיעוש, עם הפרדה בין מגורים לתעשייה ומסחר. לימים החלו אדריכלים לפתח שיטות תכנון שמשלבות גם תחבורה, פארקים וגנים וכן מבנים מודרניים.


כאן יש לציין שתי נקודות משמעותיות שהתרחשו בהיסטוריה שהביאו לשינויים בתחום של תכנון ערים:

• מלחמות עולם- מלחמות העולם גרמו נזק רב כזכור לערים הגדולות ואיפשר לתכנן אותן מחדש. ברלין אחרי מלחמת העולם השנייה, לא רק שנבנתה מחדש, אלא נאלצה להתמודד עם חלוקתה ל2. אחרי הפלת החומה אגב, התאפשר לה לעבור תיכנון מחודש, באיזור בו היתה החומה.
• יצירת הפרברים – התיעוש וההגירה על הערים, הביאה בשנות הארבעים לתופעת נגד, נדידה של תושבים מקומיים אל מחוץ לעיר, אל פרברים. כך נוצרו ערים וקהילות קטנות בגבולות העיר המקורית. לימים, מלבד להפוך להשראה עבור סרטים וספרים רבים, הפרברים הפכו מוקד לביקורת בגלל הפגיעה הקשה שהן גרמו לערים המקומיות. שכן מי שנדד אליהן היה בדרך כלל מהמעמד הבינוני והגבוה. כך הערים נשארו עם המעמד הנמוך.

• איזו סוג אוכלוסייה העיר אמורה לשרת ומה גודלה?
• מה שטח העיר?
• מה סוג הקרקע בה?
• מה תנאי מזג האוויר שחלים בה?
• אלו תעשיות יוקמו בה?
• לצד אלו ערים היא שוכנת?
• מה המצב הביטחוני השורר בקירבתה?
• מה השאיפות שלה לעתיד, מה גודל האוכלוסייה שהיא תרצה להכיל בעוד עשר שנים?